פס"ד בנושא בן ממשיך

1.        לפני תובענה לפסק דין הצהרתי במסגרתו עתרה התובעת להורות כי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") לא מונה כבן ממשיך במשק 49 במושב XXX (להלן: "המשק") עפ"י הנהלים והדרישות מטעם מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל"), הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: "הסוכנות") ומושב XXX אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "המושב").

            כן התבקשו סעדים חילופיים הכל כמפורט בכתב התביעה וכפי שיבואר להלן.

רקע ועובדות הצריכות לעניין

2.        התובעת, אימו של הנתבע, ובעלה ז"ל רכשו בשנות ה-50 משק במושב. אדמות המושב הינן בבעלות רשות הפיתוח או קק"ל ומנוהלות ע"י המנהל.

3.        בעבר הוסדרו הזכויות במשק בהסכם שכירות בין המנהל, הסוכנות כשוכרת והמושב כבר רשות (להלן: "ההסכם משולש").

בהמשך, ביום 1/10/87 נחתם הסכם נוסף בין המנהל לבין המושב (להלן: "ההסכם הדו צדדי"), כך שהטיפול בנושא רישום הזכויות במשק והליכי העברת הזכויות הועבר באופן בלעדי לאחריות המנהל ללא התערבות הסוכנות. 

4.        בשנת 1988 החלו התובעת ובעלה ז"ל בהליך לקביעת הנתבע כבן ממשיך במשק. הנתבע התקבל כבן ממשיך במושב אך אין רישום לכך במנהל מקרקעי ישראל.

הנתבע התגורר בבית הוריו במשך כשנה לאחר נישואיו ולאחר מכן עבר להתגורר בנתיבות.

           ביום 2000/X/X נפטר בעלה של התובעת, ובהתאם לתנאי ההסכם הדו צדדי הועברו זכויותיו במשק אל התובעת, כך שכיום, עפ"י הרישום במנהל, היא בעלת מלוא זכויות בר הרשות במשק.

5.          התביעה הוגשה במקור גם נגד הסוכנות היהודית שנמחקה בהסכמת הצדדים כאמור בהחלטתי מיום 22.3.08, בנסיבות בהן אין לסוכנות מעמד או נגיעה לנושא רישום הזכויות במשק.

             כן הוריתי בהחלטתי מיום 19.6.08 על מחיקת הנתבע 4, מושב XXX, נוכח הסכמת הצדדים והגשת עותק מההסכם הדו צדדי לתיק בית המשפט.  

             לתיק בית המשפט אף הוגשו מסמכים מטעם המנהל ומטעם מנהל ההסדרים במגזר החקלאי.

             במסגרת קדם המשפט הופנו הצדדים להליך גישור ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, אולם משעה שהגישור לא צלח, נשמעו הראיות - הצדדים העידו וכן העידו  עדי הנתבע: אחיו ש.ש., והעדים א.נ. ומ.מ. 

טענות הצדדים :

6.         לטענת התובעת, הליך קביעת הנתבע כבן ממשיך לא הסתיים. הנתבע אמנם קיבל אישור מוועד ההנהלה של המושב בדבר קבלתו כבן ממשיך, אולם בכך לא סגי, משעה שהחלטת ועד ההנהלה לא אושרה באסיפה הכללית ומינוי הנתבע כבן ממשיך לא נרשם בסוכנות היהודית ובמנהל מקרקעי ישראל.

עוד טוענת התובעת כי ההחלטה למנות את הנתבע כבן ממשיך התקבלה נוכח התחייבותו לגור עם הוריו, לטפל בהם ולתמוך בהם כלכלית. לדבריה הנתבע הפר את התחייבותו בעצם העתקת מקום מגוריו לנתיבות ולאחר מכן כאשר ניתק את הקשר עימה.

לחילופין, טוענת התובעת כי גם אם ייקבע כי הנתבע הינו בן ממשיך, הרי שמדובר בהתחייבות לתת מתנה, ויש באפשרותה לחזור בה מהתחייבותה עפ"י סעיפים 5(ב) ו-5(ג) לחוק המתנה, התשכ"ח-1968.

7.        מנגד טען הנתבע כי הליך קביעתו כבן ממשיך הושלם, ולראיה הציג את רישומו בספרי האגודה כבן ממשיך. לשיטתו לא היה צורך ברישומו כבן ממשיך בסוכנות כיוון שבמועד הרלוונטי עבר הטיפול ורישום הזכויות במשק למנהל, ובמנהל אין כלל פרוצדורה לרישום בן ממשיך.

           בנוסף, טען הנתבע כי שינה מצבו בכך שהשקיע כספים רבים במשק וזאת בהסתמך על התחייבות התובעת ואביו ז"ל להעביר לו את הזכויות במשק, ולפיכך התובעת אינה זכאית לחזור בה מהתחייבותה,לטענתו התובעת מונעת משיקולי אחותו של הנתבע, הנתבע מכחיש את טענתה של התובעת בעניין התנהגות מחפירה, לטענתו השקיע מכספיו וכיבד את אימו.